זיו גנל / בזכות האילמות |
עלים רצים במוחי. ענפים דקיקים מסתעפים
כמפת ורידים.
פירות מתפזרים
כהדים. גזע נמס לזכוכית.
אין
דבר
בעולם.
פי הקמל צומח לאחור.
מסך מורם,
תפיחת לחייך מצלצלת באוזניי,
אוסף של שברי קמטים חודרים
עמוק מאברך.
שביל אספלט משרטט צלקת
וצלקת באספלט משרטטת שביל. אני
צועד
נובמבר 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|