"תפסיק להיות עצוב" אני אומרת לו, אבל
הוא אף פעם לא מקשיב לי, פשוט
עושה לי מבט של "את לא מבינה"
וחוזר להתעסק בעצמו.
"אולי בכל זאת?" אני שוב מנסה,
ופתאום
אני רואה שחסרה לו אצבע,
ועוד אצבע,
וכבר אין לו יד, ו...
הוא נעלם.
אולי בכל זאת הייתה לו סיבה להיות עצוב
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.