אן אינטנדד / שני שירי תולעים |
אל תתני לבהירות עיניי
לתעתע בך
עוד ערפל חיי נמתח
בין מסרגות ענק
כצמר עננים
וסוודר מתרקם בפנים
הוא יהיה לכסות הרוח.
את תתני לחיוכיי
לתעתע בך
כי קן של עצב בי נמתח
עד קצה היקום הזה.
אני מחליק על החזה
תולעת בתפוח.
2.
בתור גבר אני די תולעת
בתור אישה אני די בלתי מודעת
בתור ילד אני די בכיין
בתור ילדה אני בלתי-מובן
בתור דמעה - אני נוצץ
בתור רפוי אני מתאמץ
הרבה יותר מדי.
אז די.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|