הוא כל כך עיצבן אותי אתמול אני כבר לא יודעת מה לעשות נמאס לי
מהחברות מהחברים נמאס לי מהמשפחה נמאס לי מהכלב שלי נמאס לי
מהחיים שלי.
לפעמים אני חושבת על להתאבד בעצמי, בדיוק כמוהו.
אני לא מאמינה שהוא עיצבן אותי כל כך, בשיא החוצפה התקשר אלי
וסיפר לי כמה הוא אוהב אותי הוא אמר לי שהוא רוצה לחזור להיות
יחד
ואני מאוהבת בו... עדין- בחיים לא חשבתי על חיים בלעדיו בחיים
לא!!!
אבל זה קרה, אחרי שניתקנו את השיחה כל כך שמחתי שלא הצלחתי
להירדם התקשרתי לחברות שלי וסיפרתי להם שחזרנו.
כולם היו שמחות שחזרנו להיות יחד, באיזשהו שלב קלטתי את עצמי
חשבתי על משפט שפחות הקשבתי אבל הוא עלה לי בראש פתאום
"גם אם זה יהיה ליום אחד"- לא הבנתי למה הוא התכוון חשבתי בטח
הוא ייפרד ממני מחר זה נורא הרגיז אותי
התקשרתי אליו שאלתי אותו אם הוא ייפרד ממני בזמן הקרוב
הוא אמר לי שאין צורך בזה
זה עוד יותר הרגיז אותי לא ידעתי מה להגיד לו אמרתי לו ביי
וניתקתי
ושוב שקעתי במחשבות עמוקות
בבוקר זה היה יום חדש יום שקמים לבית ספר מתלבשים ולומדים
זה מה שעשיתי
אבל זה היה בוקר שונה
יצאתי מהבית וכמו תמיד עברתי את הרחוב שלו, הפעם היו שמה שתי
ניידות משטרה הרבה אנשים מסביב
וקייטי- קייטי הקטנה האחות הקטנה שלו
בת 11 בוכה אדומה ישר רצתי אליה חשבתי מה כבר יכול לקרות שמעתי
בדרך לשמה- "הוא התאבד" "הוא רק ילד"
עלה לי האסימון הוא התאבד
הוא תלה את עצמו בחדר הוא השאיר 6 מכתבים
אחד מהם היה לי
הוא סיפר לי כמה שהוא מצטער אני עדין סגורה בתוך החדר שלי
רושמת ביומן הזה הוא סיפר לי שהוא לא יכל להמשיך להתמודד עם זה
הוא סיפר לי דברים שלא ידעתי עליו
ההורים שלו כל הזמן רבים האחות הקטנה חותכת את עצמה אבא שיכור
ובנוסף אח אוטיסט
אני כל כך אוהבת אותו ומתגעגעת
אני לפעמים חושבת שאני רוצה לסיים את החיים שלי רק בשביל הרגע
לעלות למעלה ולפגוש אותו
אני מעוצבנת עליו אני לא מאמינה שהוא השאיר אותי פה!
ביי יומן שלי