כשריח של סתיו עכשיו באפך
אתה נזכרך כמעה בעברך
איך היה כשהיית איתה
איך היה כשלא היית לבדך
נזכר, בוכה על דברים שנעלמו
מעולמך לאט הם ברחו
ניצוץ של סתיו כבר עולה באוויר
בבועה האחרונה - אתה לאט מחוויר
איך היה כשהיית בתוכה
איך היה כשראית את תוכנה
דמעה, נופל ושוב ממשיך
דקירה ושוב מחייך.
אור קטן בקצה
אולי אותה אל חייך אתה רוצה
אור קטן - גדל עכשיו
ומה עכשיו ?
האם זה יכול להיות
שלהיות בתוכה שוב רוצה להיות,
סגור ומחויב, קטוע אך רחב ?
בריח של סתיו אתה בוהה
אותך מולה אתה רואה
אך שוב אתה לא עושה דבר
שוב - זה כבר עבר
בתוך הבועה - כמעט נמצא שוב
אך עכשיו היא כבר הלכה.
שוב ?
|
