יש אירועים שלהם מילים פשוט לא מספיקות,
כשהדפיקות בלב לא מפסיקות
והחוצה פורצים מאיתנו הרגשות,
המילים אותם כלל לא מבטאות ומדגישות.
יש מראות כול כך קשים
שאני פשוט עומדת שקטה,
ויש מראות כול כך נהדרים,
שהלב מפסיק כמעט לפעום,
והשפתיים והמילים נאלמות דום.
מילים כמו שמחה, עליצות או יופי
לא מתארות את עוצמת ההרגשה,
מילים כמו בגידה, פחד, שנאה ומוות
לא יכולות להמחיש את התחושה הקשה.
יש ארועים כול כך עצובים
ומולם מקומות ואנשים כה יפים,
כאלו שכמה שלא מדברים
וכמה שלא מספרים ומסבירים,
מגיעים רק לקצה הקרחון.
לכזה דבר אי אפשר לקרוא ביטחון.
יש ארועים שכמה שלהם לא תלמד,
וכמה שלא תנסה, אולי בהם תמעד.
יש דברים שפשוט אם שם לא היית
ואותם מעולם לא עשית או ניסית
כמה שלא תנסה לא תוכל להבין.
ואני ואתה פשוט עומדים באין מילים.