כשהדממה האפלולית איחדה את מחשבותינו בצל קודר של שלווה,
כשהחשכה אפפה אותנו באחידות קסומה,
כשחלומותינו ניתקו מגופינו והחלו לשוטט במרחבי החלל ללא מטרה,
אז התאחדנו כולנו בדממה שלנו
והיינו שותפים בבדידותינו,
בכאבנו,
ובחוסר האונים שלנו.
אז הזמן עצר מלכת
והאור נסוג.
אז אני ראיתי איך כולכם נרדמים,
בלי לשאול שאלות,
אל תוך המרקם המושלם של הגאווה העצמית האופפת אותנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.