במבט לאחור.

לפעמים נדמה לי
(במבט לאחור)
שהמבט הראשון היה שיא יחסנו.
אל מול עשרות אנשים
המביטים בי בפרצופי נגזרת נייר
חייכת אלי את אותו החיוך
דבש תם וקליל.
כאחות מיומנת
אל תוך עורקי
הזלפת טיפות מתק וארס.

במבט לאחור נדמה לי
שהמבט הראשון היה שיא יחסנו.
אל מול עשרות אנשים
לב זהב, מתק דבש
שאותם למדתי לראות רק אחר כך,
חייכת אלי את אותו החיוך,
מאחוריו עמדה רק נגזרת נייר.
נגזרת נייר בוגדנית.

המבט הראשון היה שיא יחסנו
(כך לפחות נדמה לי)
במבט לאחור.