שירי אדיב / ובשקט שלי |
נפלו הן כבדות רטובות וצפופות
ידעתי על מה הן נפלו פניי
אך פחדתי, אומר הן ידעתי.
ובשקט שלי הכסוף המרוחק
שחפצתי בו בעיניי עצומות
ידעתי על מה יעמוד חיוכי
אך צחקתי , אומר הן ידעתי.
עננים אפורים כה כהים
טיפות בכיי השמיים הרכים
נופלים בלילות עקובים משינה
מדירים את שנתי, מרחפת.
והשקט שלי הכסוף המרוחק
מיועד לי, ורק לי בלבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|