זר צבעונים היה מול אימא. צבעונים מהסוג שהיא אוהבת, צבעונים
באמת, אני ספרתי לפחות ארבעה צבעים שונים אצל כל אחד.
אני יודע. אספתי אותם שבורים ומעוכים. הם נטפו מים. כנראה שבכו
בשבילי כי אני לא בכיתי.
הייתי חזק בשביל אימא. היא לא רצתה לראות אותי נשבר.
אימא נשברה עם הצבעונים שהיו מולה. כל כך יפים, כל כך שלמים,
כמו שהיינו פעם, משפחה אחת.
עכשיו, גם אנחנו שבורים ומעוכים כמו הצבעונים, שבוכים בשבילי
על הרצפה.
אני בטוח שאף אחד לא שם לב שאימא והצבעוניים דיברו אחד. אימא
קנתה אותם היא יודעת.
היא פשוט רצתה לקבל צבעוני אחד במתנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.