חותך עורו
בליל החושך
המתפקד על סוגרי הבריח
שהותרת אחרייך בחטף
להגן על זה הלילה.
מסתכלת ובוחנת
זגוגיות בצידי העיין
עוד יותירו אחרייך
סימני שיכרות הפחד.
את אוהבת את הפחד,
את החושך הלוהט,
את המגע שכך בחטף
את סופגת עד תוכך.
את אוהבת את הסכנה
שאורבת מצדדייך,
מאחוריך לוחש העשב
ורעד זרם שגובר.
ועד שלא תדעי שובע
לא תחושי בעוצמה
שהותרת אחרייך
אישה,
ופגעת בעוד ילדה.
הוא חותך עורו בלילה
מזנק אל תוך גופך
עד שלא יפגע הרעם,
הפחד כלל לא מאיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.