[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ש. אסף
/
מצידי

משהו השתבש בתוכנית. הצפיפות של האנשים כמו מסך של שלג והרעש
שלבש אופי מונוטוני מעולם לא הפריעו קודם. מה נשתנה?
ודווקא היא שתכננה בקפדנות גם את התקופות הקשות:
הפרידות, ההעלבויות, התקפי הזעם.
היא כבר ידעה אפילו את מי להאשים - אמא, אבא, אורחים יקרים.
הבזק של אור החזיר אותה לעצמה, מפלסת  את דרכה מהצד, משאירה את
החשבון במעטפה ויוצאת לאוויר הקר.
סרטים בוידאו ושליח של פיצה. שנה בלי חבר - צריך לחגוג את זה
איכשהו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)






ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא).


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/02 2:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ש. אסף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה