אני יוצא מהמכונית,
האנשים הקרובים אליי לצידי,
אני הולך שם, על הלבנים האלה,
בשביל הזה, שמוביל לשם,
המקום שבו הכרנו,
רועד כולי, הולך לשם,
רואה את הספסל שבו ישבת,
בדיוק לפני שבוע, שבוע עבר והעולם נגמר.
אני רוצה לחזור,
להסתובב, לא רוצה ללכת לשם,
מפחד ממה שיהיה, ממה שתגיד,
מפחד ממך, מפחד להיפגע שוב,
וחבריי לא מוותרים לי,
לוקחים אותי במסע ייסורים,
לפגוש אותך, שוב,
הפעם אחרי האמת,
הפעם עם כל הלב השבור שלי,
הפעם מול הפגיעה שבי.
אני נכנס, מתיישב, אתה לא שם,
ואני מפוחד, מדוכא, עוד רגע בוכה,
ואנשים מדברים ומדברים,
אני בעננים, חולם על רגעים אחרים,
חולם על אופטימיות רגעית,
אהבה אמיתית,
אני הולך, ולא נפגשנו,
אתה מצלצל, אני עונה,
אנחנו מדברים, וזהו, מנתקים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.