[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בדיוק כשסוף סוף עמדתי לצאת מהבית ראיתי אותו. איכס גמד. דווקא
הבוקר שטפתי.
אם ציפי הייתה כאן בטח היא הייתה משחקת איתו משחק קטן של חתול
ועכבר. או חתול וגמד ליתר דיוק. אבל ציפי אצל הווטרינר,
בתיקון. חבל.
גמד מניאק ישן על השולחן במטבח כאילו זה הבית שלו. נוול
מנוול.
תפסתי כוס מהכיור, התקרבתי אליו בשקט ובתנועה חדה - הא לך  גמד
אכזר -לכדתי אותו.
אפילו לא טרחתי לרוקן מהכוס קודם את שאריות הדיאט ספרייט,
שנשפכו עליו והעירו אותו, שניה לפני שהכוס נסגרה עליו. הוא
ניסה לזנק החוצה אבל לא הספיק.
הוא דופק על הזכוכית של הכוס כמו מטורף, מנסה לברוח. גועל נפש.
לפחות הוא לא מאלה עם הכנפיים. אלה מגעילים במיוחד. בטח יש פה
מושבת גמדים שלמה בתוך הקירות המתפוררים של הדירה הזאת. מעניין
שבעיר הזאת קירות מתפוררים ושורצי מזיקים למיניהם לא מורידים
את שכר הדירה בכלום.
מה אני אעשה איתך עכשיו, יא גמד, מה? הייתה לי פעם מלכודת
עכברים, מאלה שמדביקות את  העכבר אליהן. היה כתוב עליה "לאחר
לכידת המכרסם יש לשרוף אותו עם המלכודת."
רעיון מעניין.
דווקא נראה די אנושי הגמד, כשמסתכלים מקרוב, לבוש ספורט אלגנט
ותסרוקת שמזכירה קצת את יוסי ממשאבי אנוש. הוא לא מגולח וזה
מבליט את העובדה שמדובר בגמד זכר, אפילו חתיך.
אני מסתכלת על הבבואה שלי שמשתקפת בזכוכית של הכוס, הפרצוף שלי
משתקף מעוות על הזכוכית והגמד, שהוא עיוות טבעי, נראה מאד
סוריאליסטי בתוך השתקפות הפרצוף הענק שלי.
תמונה מעניינת.
אני לא יכולה שלא להיות מרוצה מהליפסטיק החדש הזה, היה שווה כל
גרוש.
צלצול בדלת. השליח מהווטרינר הביא את ציפי בכלוב המרופד שלה,
בואי חמודה בואי, כמה שאנחנו אוהבות נכון ציפינקה? אוי מה קרה?
מה ראית? אה, ראית את הגמד. הנה, בואי תסתכלי מקרוב חמודה.

איזה מבט מבוהל יש לו, נראה כמעט אנושי. הוא מנסה לדפוק על
דפנות הכוס בהיסטריה, אבל הוא לא מספיק חזק.
אני מעמידה את ציפי על השולחן והיא מסתכלת עלי בציפייה, מלקקת
שפתיים. השפם שלה רועד והיא מעבירה מבטים ביני לבין הגמד
הכלוא.

אני תופסת את הכוס ומבחינה בגמד יורד על ארבע ומתחנן, אני
שומעת שהוא צועק משהו על אישה וילדים. זה לא אישי חמוד, אני
פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להחזיק פה התנחלות גמדים, זאת דירה
שכורה, אתה מבין?

בתנועה חדה אני מרימה את הכוס ונותנת את האות לתחילת המרדף.
ציפי מאושרת, אני כל כך אוהבת לראות אותה משחקת.
הגמד פחות מאושר
ובכלל הוא הולך ופוחת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אם תרצו, זה רק
בשביל לקבל
זיון!"




מתוך: "עוד ועוד
משפטים שאולי
פרובוקטור עוד
לא כתב אך יתכן
כי יכתוב בעתיד"


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/11/00 19:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור ברעם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה