דנית גאזר / ללא שם |
להיות עצמי
זה להיות אני
רק במצב שאני עני
בלי שום דבר חיצוני
אבל כשאדם מדבר אל עצמו
הוא לא זז ממקומו
הוא אומר מה מפריע באחר
ואל עצמו להגיע מאחר
גם כשמדבר על דברים אישיים
לא נעלמים הדברים החיצוניים
מדברים גם על אחרים
על אנשים שקוראים להם חברים
הרי אנשים שאנחנו בהם לא בוטחים
קצת קשה להגיד שהם אמיתיים
אנחנו רק הולכים איתם כי לא נעים לבד
הולכים איתם כי לא רוצים לחשוב בודדים לעד
אך לבסוף כשעל אחרים מדברים
את עצמינו שוכחים
הרבה דברים לא אומרים
שוכחים להוסיף עוד איזכורים
אדם נמדד בעצם היכלות
להכיר בעצמו ולהראות סיבולת
הרי כל אחד יכול להגיד שהוא רוצה לשפר
אבל הרוב את מילתם מרבים להפר
לכן גם ברגעי אמת
צריך לדעת מה באמת מתאמת
לדעת להתמודד עם הרגש חזק
להתגבר עליו ולהרגיש ענק
יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לשנות
יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות
אבל לא בהכל אנחנו מוכנים להודות
ובגלל זה אנחנו לא ממש יכולים להשתנות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|