אמרו לי שהשתנתי ושהייתי ילדה אחרת
פתאום מרגישה הרגשות מוזרות, שונות , חדשות. מודעת למשמעות
האמיתית של אהבה וחיים, מעמיקה בכל נושא,
מחפשת את משמעות החיים. לקח לי זמן להבין את העומק שלי,
ואנשים לא יודעים חצי ממה שאני. לפעמים אני
מרגישה מטופשת, כזאת פילוסופית ולא משתלבת, אבל בסוף תמיד
מוצאת את הדרך חזרה. מילים נותנות לי
השראה לחיים טובים יותר, אהבה נותנת לי השראה למילים. לקח לי
זמן לסלול את השביל, אבל מצאתי את
הדרך אל הבגרות ואושר. רואה מסביבי אנשים כמוני, אנשים שטוחים,
אני רואה ישר בתוך הנשמה. בי"ס זה
מקום של משוגעים, אנשים שלא יודעים לבחור באיזה דרך להרוס את
החיים, אני מחפשת את הזאת והזה במיוחד
שמבינים כמה חשובים החיים, שחושבים פעמיים על כל מעשה,
ושקולטים כמה חשוב לחיות נכון.
לא יודעת מה אני כותבת, המילים גולשות להן לבד, אבל מה שבטוח
שזה אמת, אני לא יכולה לשקר בכתיבה.
בתוך המוח שלי תוהו ובוהו,  מחשבות רצות, מילים מתבבלות.
לא יודעת מה המטרה של זה, אבל צריך לחיות את החיים. נדמה שהכל
בדיחה, ששום דבר לא קיים, שאני
חייה בתוך חלום, או סיוט.
מנסה לחפש את המישהו הזה שיעזור לי להבין הכל, לסדר הכל,
מחפשת, מחפשת, ולא מפסיקה. בסופו של
דבר אני אמצא.