מנסה לברוח מהרגש כי גדרות חוסמות את המחשבה
מנסה להתעלם מהתחושה הכל כך טובה שאני מקבלת כשאני איתך.
במחשבתך אתה אומר לי כמה אני רצויה
וכמה שטוב לך ככה איתי, וכמה שנוח.
גם לי נוח וטוב, כמעט מושלם, אנחנו מאוד נכונים ביחד.

קשה לי שאתה רחוק ממני
ואני מתגעגעת ובוכה, לא יכולה להודות -
אני אוהבת אותך, ולא אוכל לאהוב יותר אם הדברים היו אחרת,
אני רוצה אותך, ולא אוכל לבקש יותר ממה שאתה נותן.
אתה רחוק ממני וזה מקשה עליי,
אתה רחוק, אבל ככה זה גם טוב לנו.

אמרת שאתה מתגעגע, שוב ניפגש בקרוב
אני לא יכולה לחכות, מצפה לרגע בו אראה אותך.
כבר רוצה לפגוש אותך, להיכנס למכונית,
להתנשק באור אדום ולהתעצב שוב כשניפרד.

הם לא יישארו לנצח, כל הטוב והנוחות.
דברים משתנים, זה עוד יהיה יותר עצוב,
ואז, ברגעים שלנו עם עצמנו לבד,
כל מה שישאר לשנינו זה זכרונות של תשוקה כנה
ותהיות של כל מה שיכל לקרות, וכל מה שיכל להישאר
רק אם כמה דברים היו ביננו באופן שונה.