ואם תעוט על עיניי
אדרת ערפילים,
אל נא תירתעי.
יש לבדוק הסממנים
לפי הסדר:
אחת,
האם אני מביט בך?
שתיים,
היש בינינו מרחק (רהיט)
שאינו קטן ממחצית המטר
ואינו עולה על המטר השלם?
שלוש,
המחייכת את?
הן, הן, הן?
דאגה הסירי
מלבך רך בשנים,
הכל כשורה.
מבינה את,
הלחות מתאימה,
ואני ודאי תוהה
מדוע איני מתגבר
על פער השולחן
להעניק דרור לשפתיי;
נעלמו ממני
מהלכות בך
מלחכות את צווארך
(האין את חשה עקבות
נמלים על דבש גופך?) -
הקיציני משנתי,
כחתול אנחת,
קל רגליים -
אין לי עלייך דרישה.
די לי
בנשיקת-ליל-מנוחה שלך,
באצבעותייך החולפות
פרא בשערי -
הנה,
את מחייכת שוב.
(28.11.01, בוקר) |