קחי את העט הלנה,
קחי את העט
כתבי.
פתחי את דלתות הלב,
בטרם שעריי
הבזלת, היצוקה
בשעריי החומה
הכה אטומה,
יעטפו אותך
בזרועותיהם האימתניות
ויכלאוך
מאחורי קיר
ללא סדק, ללא אור,
זהו הכותל הדתי,
מעתה לא יהודי,
קתולי יהיה.

פעימותייך לא לעד
ירתיחו חדרי לבך.
להרף עין תבלעי,
נאבדך,
נחסירך.

הלנה יפתי,
פעמוני רוח מתכתיים,
עם צליליהם השקופים,
חושקים בך זה מכבר.
לא רבה העת, הלנה,
עד אשר
תתעופפי, תתרוממי,
הנה,
הטי קשבך אל קולי,
ואחזי בעט,
התהוללי,
רק אל נא תשכחי -
כתבי.