[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אליהו ברקו
/
חברים לרגע

הכרנו בבסיס האם,בג'וליס,
שנינו היינו מסופחים.
היתה מעין כימיה ביננו,
דבר שלא כולם מבינים.

בדרך לבלוזה, על המשאית,
ניסינו לגלות מקומות משותפים,
או פרצופים מוכרים.
התברר שעברנו את אותו מסלול,
רק במקומות שונים.

כשהגענו לבלוזה, אחרי שלוש שעות,
כבר הכרנו אחד את השני לדורות.
שמו היה משה ושמי אלי,
הוא היה רופא ירושלמי.

למחרת בבוקר נפרדנו,
הוא עבר לתאגד הקדמי,
כשני ק"מ מהכוח המצרי שנעצר.
אני נותרתי במרפאה, בבלוזה.

כמעט מדי יום היינו נפגשים,
כשיצאתי לספק ציוד רפואי ליחידות בשטח.
בין נסיעה לנסיעה הייתי קופץ אליו,
והיינו יושבים ואוכלים דברים שהבאתי מהשקם.

באותו בוקר קמתי עם הרגשה רעה.
כלום לא הלך לי הרגשתי תעוקה בלב.
העמסנו את האמבולנס ויצאנו לדרך.
הנסיעה לוותה בתחושה של משהו באויר.

כשהגענו לתאגד של משה גברה התעוקה,
שאלתי את איש הצוות הרפואי על משה,
הנהון הראש שמאלה וימינה היתה התשובה
רסיס מפגז של תותח מצרי פגע בצאוורו.

החברה התבדחו שמשה שוחרר לפני כולם
והוא יכין את המקום לשאר שיגיעו
עזרתי להעביר את גופתו לרכב הפינוי
אני נשארתי לעמוד ומשה נשאר לשכב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הייתי אומר שלחם
עשוי מבצק
אבל אני אוהב
עוגות



אחד מעיר הערה
מיוחדת על פתגם
עתיק בשנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/12/01 22:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליהו ברקו

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה