לא נתתי לה.
התכחשתי לקיומה.
לב אטום בשכבות של קרח
ישכיח אותה.
גיצים לוהטים
מדי פעם נשלחו לעברי,
כאילו להזכיר לי
את קיומה...
לא שכחתי.
לא לשבריר שנייה.
אבל הפסקתי להלחם בה.
היא בתוכי עכשיו-
אני מרגישה
את חומה
את זעקתה.
אוכלת אותי
לאט
ל א ט.
האש הזאת
ששורפת אותי מבפנים,
הלהבה הזאת-
שמרצדת בריקוד כאילו אין מחר,
היא בגללך.
היא -
אתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.