פעם בשנה אני ניצבת מול האמת
ועם הצפירה חודר לליבי הכאב
מול אלפיי נרות שכיום לא דולקים
ועיני חללים נישאות ממרומים.
רק יום אחד לאלפי נפשות,
טיפת מחשבה,שניות אחדות
מעט הקשבה לבכיה של האם
ועוד חלום שכבר לא יתגשם.
ומחר נחזור לשיגרה הרגילה
ונשכח את כל מה שהיה
נשכח מהמוות נחזור לחיים
נתעלם מכל אותם המתים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.