אורי רוזנהק / בוקר |
ליום חדש כמעט מושלם.
הפרחים פותחים אט אט את עלי כותרתם,
לדבורים עסוקות שאוגרות את לחמן.
טיפות טל נקוות בקצוות העלוות הלחות,
ובכבוד משקלן הן נושרות לבריכות זעירות.
כמו הבריכות הזעירות שבקצות עיני.
ראשי העצים נעים מצד אל צד.
ברוח בוקר חרישית וקלה.
שמרטיטה גם את נימי נפשי.
ואני קם,
ופוקח את עיני,
ומריח את האוויר הצלול,
ויודע שקמתי לעוד יום כמעט מושלם,
כי רק את חסרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|