היא הביטה בו, היא ראתה את התמימות בעיניו, את הפתיחות את
הכנות, והיא לא הבינה את מבטו.
היא הביטה בה, היא ראתה את היופי, היא ראתה את  הרשעות, היא
ראתה את העוצמה בעיניה.
היא הביטה בהם- בכולם וראתה צביעות, היא ראתה שקרים, היא ראתה
את עצמה בתוכם אך היא לא הייתה בינהם, היא לא הייתה אחת משלהם,
היא עפה למעלה והם הלכו שם מתחת.
היא החליטה להתיישב על נשמת השטן שבינהם על הכי רעה על האישה
שפגעה ללא הבחנה. אחרי יומיים היא כמעט התייאשה, אך לא הרימה
ידיה, היא הייתה נחושה בדעתה להציל את נפשה ממוות בטוח.
הנפש והיא התיידדו כ"כ עד שביום שהיא הייתה צריכה לעזוב הנפש
בכתה והאישה איתה, היא הרגישה דמעה נוזלת מעיניה והבינה בלב כי
כולם אנושיים, היא הבינה זאת ואז נעלמה.
וגם כשחיפשו אותה מלאכים למעלה לא מצאו אותה,
היא נעלמה, ועד היום מחפשים אותה.