שטויות, הכל שטויות. אני יושב מול המסך של המחשב. הוא ריק,
מאתגר אותי, מרתיע אותי. אני חושב איך להתחיל אבל תמיד יוצאים
לי הדברים הלא נכונים. אני לא מצליח לכתוב, להעביר את מה שאני
באמת רוצה שידעו.

כשאני מסתכל על מה שכתבתי אני רואה שהכל שטויות. אני לא אוהב
את מה שכתבתי, זה לא אני. אני מתכוון למשהו אחד ויוצא משהו
פלצני אחר.

אני משקר לעצמי. אפילו אני לא יודע מה קורה איתי. מה אני רוצה,
מה אני חושב. יכול להיות שאני עדיין לא מוכן להסתכל לעצמי
בעיניים.

4:00 לפנות בוקר, אני עייף. מחקתי את תחילת הטקסט ועכשיו זה
בסדר. עד שזה יפורסם אני בטח אחשוב שהכל שקרים ושטויות.