פתאום עולות מילים
ומן חדווה שמשחררת ת'שרירים
חיכיתי וחיכיתי ולא רוצה להתלהב
אבל הנה שוב נדמה לי
שהעצב מתפוגג

אני קופצת בתוכי
אני קופצת משמחה
אבל זה בן השאר מזכיר לי
מזכיר לי קצת אותך
אני קופצת כעסים
לא מאשרת שום פריצה
אני עליהם קצת אוסרת
בן היתר גם אותך

אתה לא יכול לשוב
כי כבר אין לי אף  פינה
אף  פינה שמאשרת
בה את שהותך

והחדווה היא מעקצצת
משמחת ת'פינות
הן עכשיו רוקדות כאן סלסה
ואותך כבר לא זוכרות
רק אני ליד הקיר
מרגישה קצת מבויישת
מקבלת את פניך
בשמחה וצחוק ותזה

מעבירה שיעור קצר שמסביר את הכללים
מה מותר ומה אסור
ואיך ת'לב כאן לא שוברים

ותופסת לי מרחק
מרגישה את האדים
העצב מתאחד לו
מרגישה את השרירים.