אריאל הדר / הגל הבא |
שוכב לבד, לבד כל כך מוזר.
הכר מדיף פה ריח כה מוכר.
הלילה זר והמיטה קרה.
הגל הבא, יורד בסערה.
שוכב לבד על חוף הים החם.
שעון החול שם מתגלגל בזמן.
היום עובר ואף אחד לא כאן.
הגל הבא גם הוא נשבר בים.
מביט בתמונה, שלי.
בודד ועצוב, אני.
קראה לי לגשת.
האם עוד אוכל לתפוס מבט.
האם תחכה לי ותלחש.
בוא אליי.
מביט בתמונה, אנחנו.
מביט בחיים, שלנו.
אמרה לי ללכת,
האם עוד אוכל לתפוס מבט.
האם תחכה לי ותלחש.
בוא אליי.
1997
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|