בחוץ כבר לילה, ורק הרהיטים העתיקים בולטים בחשכה. כבר מאוחר,
צריך לישון. מחכה לנו יום ארוך מחר. אני מסובבת את הראש ורואה
אותך מתבוננת בי, מנסה לעכל את זה ששתינו שרועות עירומות על
הבדים העבים שמכסים את המיטה. את נראת מוטרדת, אך אני נינוחה
לגמרי. כל מחשבה שהעיזה לצוף במוחי, כל רצון, וכל חולשה את
הכרת. אני הייתי ערומה בפניך כבר הרבה מאוד זמן. אך הלילה, את
התפשטת גם בפני. אט אט החלתי לשקוע עמוק יותר ויותר בבדים,
מחממת את גופי הקר, ואת צופה בי מבלי להסיר מבטך ולו לרגע.
מסתכלת בך, מחייכת אלי חיוך שובב, מזמינה אותי לטעום קצת ממך.
המחשבה על שתינו יחד היא מחשבה מתקתקה והיא מדגדגת את לשוני.
את קוראת את מחשבותיי בין רגע, ומופיעה מעלי. גופך כה ענוג
וחם. מרגש שפתייך מגלה לי תחושות שאף גבר לא סיפק. את מתרוממת
מעט מעלה, ופי מגושש אחר פיטמתך. זקורה ומעוצבת מופיעה לפני.
לשוני לא יכולה לטעום מספיק ממנה. את מטה אותי הצידה, נשכבת על
המיטה, ואני ככלב ממושמע עולה מעליך, אני מסתכלת בתוך עינייך,
כמה יפות הן, בוהקות. את מלטפת את פני, מחליקה את ידייך
באיטיות מרגיעה לאורך צווארי, מגיעה לשדיי, המחכים לך. לפתע את
מזנקת עם ראשך קדימה, ונושכת נשיכה רכה רכה. צמרמורת עזה עוברת
בגבי. ואני מתפתלת מהנאה. כל רצוני הוא לגרום לך עונג, ואת
שמתבוננת בי כספר פתוח, מפשקת את רגלייך, מזמינה אותי. אני
עוברת על גופך, נותנת לכל איבר ואיבר נשיקה אוהבת. מתקדמת כלפי
רגלייך. כל רצוני הוא לשמוע את גניחותיך. לפני את נפתחת,
ולשוני מוכנה. הטעם הכה מלוח לא מפריע לי במלאכתי, הכל בכדי
לשמוע את קולות האהבה הכנים ביותר פורצים מתוכך. הלשון כבר
כואבת, מתחננת להפסקה, אך מלאכתי עוד לא הושלמה. את מתפתלת,
וגונחת קלות. אני מתחילה להתנועע במהירות. לשוני זועקת. אך
איני מקשיבה, אהובתי צועקת גם היא, צעקות של הנאה. קולה מתחזק,
היא אוחזת חזק בשמיכה. ולפתע, זה נגמר. היא מתנשפת. אני נשכבת
לידה. מלטפת אותה קלות, מרגישה את ריאותיה מתמלאות ומתרוקנות,
מרגישה את שדיה, עולים ויורדים, מרגישה אותה.
היא מסתובבת על צידה, ומחבקת אותי. אני מקרבת את ראשי ונותנת
לה נשיקה אחת אחרונה, ומתרוממת מהמיטה. הולכת לעבר הכורסא
ולוקחת משם את הכותונת הלבנה שלי, מלבישה אותה עלי, והולכת
לעבר המראה. מתבוננת במראה, בהשתקפות שלי. בודקת כל פרט ופרט
ומנסה לראות אם משהו השתנה.
הסוף של הסיפור שונה במקצת, אני יותר אוהבת אותו ככה, חסר פאנץ
ליין... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.