לנסוע באוטובוס לראות את כל התחנות עוברות, אחת ועוד אחת, בין
התחנות לקרוא  את השלטים של החנויות ולתת מבטים חטופים באנשים
שחולפים.
והיינה לי פרצוף מוכר. " שלום לך, מה נישמע ? - " אחלה, אצלך
?".

ובכן אצלי לא ממש הכל בסדר אבל אפשר להתחשב שאני אדם שקט,
שעונה עם הראש לשאלות של כן ולא, לא מנסה להוציא יותר מידי
צלילים.
- " אז נראה אותך..." , " כן, כן...יאללה ביי" - והיינה לה עוד
שיחת שלום שלום שגרתית. לנסוע באוטובוס ולספור נשים,
חנויות...אלוהים נסיעה הזו ארוכה, כל כך הרבה תחנות, כל כך
הרבה לחכות. שלט מוזר קצת ישן, של חנות לא גדולה בצבע פיח
אגזוזים עירוניים.

לאט, לאט הראש מתחיל להיות מתרד לא קטן, הוא נעשה מעורפל
וישנוני...ואיפה לעזאזל אני ?

לנסוע, לא באוטובוס, זו מכונית, אני נוהג...השמש עולה ויש
מוזיקה ברדיו כזו שהולכת מצוין עם הזריחה. בצד אחד הים ובצד
השני צלע של הר, יפה ונוף של ארץ רחוקה, מכל צל של המזרח
התיכון. כל זה מוסחת דעתי מגלל קל אישה, לצד מושב הנהג, יושבת
היא... שחורת שער, עיניים,  אווי, העיניים. ככה מזמן לזמן,
שעובר לו, נעים מאוד היום בחוץ, ירדנו לים . קצת משחקי מים,
ומשתה היין, אכל כיד המלך ותנומה ידידותית, בחזרה למכונית הפעם
האישה היא נוהגת ואני לצידה.
בפתח בית, כן זה הוא בית גדול מלהאמין שזה בית, מקלחת חמה ויחד
למיטה...ולחלום...

לנסוע באוטובוס, על מדים, בדרך חזרה, לא הייתה מלחמה אבל לא
היה גם שקט בגיזרה...בחדשות אמרו סתם בלבולים אבל...בשבילי זה
היה רק עוד חלום על נסיעה.

דבר מה - נגמרה המוזה תקנו דיסק.
תודה ל...מי שראוי...רק תגידו לי מי זה ?