|
האהבה עומדת במרכז ליבי (השנאה!)
האהבה עומדת בתוך נשמתי (השונאת?)
האהבה עומדת (וגם השנאה)
כמו אהובתי (אשר לה היא כה עזה - השנאה!)
עומדת בי חזקה
האהבה עומדת עד אשר תבוא שנאה (נחשו מה?) |
|
|
בשואה, היו
יהודים שנטרו
טינה לתפיסה של
דאגה למחר,
וטענו כי יש
לנהוג לפי "אכול
ושתה כי מחר
נמות". ואכן, הם
אכלו ושתו
ולמחרת מתו.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.