|
לפעמים
העצב עוטף אותי כתכריך
לפעמים כשמלת כלה
לעיתים הוא צומח סביבי
כמו עור
כמו אור
יש פעמים והוא ערטילאי
כרפרוף וילון משי
בנשיפת רוח נפשי
הוא סביבי
הוא איתי
הוא איטי
כפריחת ניצן אל מול שמש
סוער
כאביונת-לבד
ולו אתה איתי
תצמצם שפתייך
לעיגול של שלמות
ונשוף בו
כאבק חוצות ביום סתיו
ועכשיו
הוא כאן.
ממתין לבואך... |
|
|
האיש האדום בצד
למעלה הוא
תעמולה
סובייטית!!!
אד המתאבד,
פרנואיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.