ליאורה שיר / שקופה |
שקופה כאויר
רואה הכל.
עד חדרי בטן
עד אחרון תאיי.
נוגע בעצב חשוף
מלטף ומרפה
אינך מרפא.
"עינייך אגמי כנרת
של גשמי ברכה"
אמרת לי.
בולעת מילות אהבה
בגרון חנוק
שלא תשמע.
צוהלת לקראתך
ואתה רואה בכיי
מבעד לחיוך.
חבק אותי,
אמור " ילדה שלי",
אני כל כך שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|