הוא טורק את הדלת בזעם לא ברור,
משחרר מגרונו טירוף עצור.
עוזב את הבית ומצדו שהכל יהיה קבור.
הוא צועד לעבר השקיעה אל המשחק המכור
על סוס דוהר.
הוא מרגיש בבטנו את הקרקור.
הוא קאובוי של זוהמה,
הזאב בתוכו מחכה לטרוף כל פירור.
הוא לוקח רובה וגולגולת קטנה ,
מעשן כקטר,
מזייף מנגינה.
הוא יודע שבסוף הוא ימצא תחנה,
והשגרה תתפוס אותו בציפורניה,
ותגרור אותו לנצח
אל תוך השינה.