New Stage - Go To Main Page

דנית גאזר
/
טוב ורע

"יא אללה!" הוא אומר לעצמו, "איזה אנשים רעים יש בעולם! מי
יכול לעשות כזה דבר לילדה קטנה?" הוא מזדעזע מעוד אחד ממקרי
האונס שכתוב עליהם בעיתון שהרגע קנה. שמונה בבוקר והוא ממהר
לעבודה כשבידו כוס קפה וסנדוויץ' קל. "אין כזה דבר אנשים רעים"
אומר לו מישהו. הוא מסתכל סביבו. שם בפינה עומד איזה מישהו.
הוא לובש חולצה בצבע שחור ומכנסיים צבאיים עם החגורות העבות
האלה. "ומי אתה?" הוא שואל את האיש עם הבגדים הצבאיים. "אני?
אני אלוהים, ואתה?" משיב האיש, שעכשיו באמת נראה קצת מוזר,
ואפילו לא מעלה חיוך של בדיחה על פניו. "אני? אני המשיח!"
מכריז האיש בלגלוג, "למה מה קרה לך השטויות האלה עם אלוהים?".
האיש המוזר מסתכל עליו במבט משונה. הוא נראה מהורהר. "אני לא
מבין אותך, אני אלוהים, מה לא ברור?" הוא נראה קצת מופתע. "טוב
תראה, יש כאן איזה מקום באיזור, אני חושב ששם יוכלו לעזור לך,
אה...לא להיות אלוהים" אומר האיש ומצביע לכיוונו של מוסד לחולי
נפש שנמצא בקרבת מקום. "אה, אז אתה חושב שאני פסיכי? בוא אני
אוכיח לך" הוא אומר כשחיוך מרוח על פניו. "אוקיי, תפתיע אותי"
אומר האיש כשהוא מתאפק לא לצחוק. האיש המוזר מרים את אצבעו
ועושה ענן קטן שיעקוב אחרי האיש, כמו בסרטים המצויירים.
"וואלה, אתה מפחיד אותי..." אומר האיש הנדהם. "עכשיו אתה מאמין
לי?" אומר אלוהים. החיוך שעל פניו גדל. אפשר לראות בקלות שהוא
מרוצה מעצמו. "טוב תראה, לא כל יום פוגשים את אלוהים בבגדים
צבאיים..." ממלמל האיש. "אה, הבגדים. יפים לא? קניתי במבצע"
אומר אלוהים ומסתכל על בגדיו בהבעת שביעות רצון. הוא באמת נראה
טוב. "רגע, גם בשמיים מוכרים דברים כאלה? אין לכם איזה שמלות
לבנות או משהו?" שואל האיש המבולבל. כל מה שאי-פעם לימדו אותו
על אלוהים כאילו מתנפץ בשנייה. פתאום הוא מרגיש את ההערכה שלו
לאלוהים פוחתת. "אחי, איפה אתה חי? שמלות לבנות? מילא לבנות
הכוסיות האלה השחומות, אקסית שלי למשל נראתה מה זה פצצה במיני
לבנה, אבל שמלה לבנה לי?! אני אישית הולך חזק על צבאי, אני
פשוט מת על זה! ומי בכלל דיבר על שמיים? מי בכלל יכול לעלות
לשם? רק אסטרונאוטים או משהו..." אומר אלוהים. האיש נראה
מבולבל לגמרי. לרגע תופסת אותו סחרחורת והוא חושש להתעלף, אך
זה לא קורה. "בכלל, אני לא יודע מה הבלגן הזה שעשו סביבי. אני
כולו החלטתי לתת כמה עונשים וכמה טובות קטנות לאנשים נחמדים,
וכבר החליטו שאני איזה סופר סטאר! כאילו אני בריטני ספירס או
משהו." אומר אלוהים. "בריטני ספירס? אתה מכיר את בריטני
ספירס?!" מתפלא האיש. ברכיו מתחילות לרעוד. "ברור! שרה לא משהו
אבל כוסית לאללה." הוא מחייך אליו. אלוהים מסתובב רגע כשהוא
שומע מישהו קורא לו. "אהלן גבריאל! מה המצב אחי? יאללה נראה
אותך בערב!" הוא צועק וחוזר להתבונן באיש. האיש מנסה לצבוט את
עצמו. הוא נרתע בכאב. "זה היה גבריאל, זה שאומרים שהוא מלאך
והכל...הוא אחד כזה שדופק בחורות ולא נמצא בבוקר. אחלה גבר אבל
אל תסמוך עליו כשהחיים שלך בסכנה..." מסביר אלוהים. "מלאך
שדופק והולך?!" שואל האיש בהפתעה. "אה כן, התחלנו לדבר על הטוב
ורע הזה, נכון? אז אין כזה דבר." אומר אלוהים. האיש מכווץ את
מצחו ומהרהר בדבריו של אלוהים. הוא לא ממש מבין למה הוא
מתכוון. "אממ, אני לא בדיוק מבין, למה את מתכוון אין כזה דבר?"
שואל האיש. הוא מציץ בשעון ורואה שהוא כבר מאחר, אבל איך הוא
יכול ככה לעזוב את אלוהים? הרי הוא לא כל אחד. יש לו כוחות
והוא...אלוהים. "מה אתה לא מבין? טוב ורע זה רק דיעה של מישהו
מאוד בכיר" מנסה אלוהים להסביר, "תראה, יכולה להיות חברה שבה
בגידה היא דבר מבורך." הוא נותן דוגמא. האיש מביט עליו וחושב.
"אבל איך זה יכול להיות? הרי בגידה היא עוול! כולם נפגעים
ממנה, ובמיוחד הנבגד!" טוען האיש בבורות של בן-אנוש שאף פעם לא
חשב לעומק על החברה שלנו. "כן, אבל תחשוב כמה נחמד היה בחברה
שבה היית יכול להיות נשוי למישהי ולשכב עם מישהי יותר צעירה
וסקסית ממנה באותו זמן ולאף-אחד זה לא היה איכפת! ואפילו לא
היית צריך להסתיר את זה," אומר אלוהים, ואז כאילו נזכר במשהו
ומוסיף, "כמו שאתה עושה עם ורד ונורית..." ומחייך אליו חיוך
תחמן. "איך אתה יד...אה" אומר האיש. הוא מסמיק ומנמיך את מבטו
מטה. הוא נשוי לנורית כבר 10 שנים ובוגד בה עם ורד כבר שנתיים.
"תבין," ממשיך אלוהים, "טוב ורע זה מה שהחברה מחליטה. אתה נולד
עם הידיעה הזאת ולכן זה נראה לך דבר טבעי לחלוטין, אך טוב ורע
הן בעצם דיעות. למשל יגאל עמיר חשב שהוא עושה מעשה טוב, אך לפי
החברה המתוקנת שלנו הוא עשה מעשה רע מאוד. זה פשוט מה לדעתך
טוב ורע". ניכר שאלוהים לא ממש יודע להסביר את דבריו. האיש
נראה כמנסה להבין את פשר דבריו של אלוהים. "אז אם לדעתי זה כן
בסדר לבגוד באשתי אז אני איכול לעשות את זה בגלוי? לא להתחבא
כמובן?" מקווה האיש. השעה כבר שמונה וחצי ולעבודה הוא כבר איחר
מזמן. הקפה שלו כבר קר והסנדוויץ' נמעך משום שאחיזתו מתחזקת
כשהוא מנסה להבין יותר. "כמובן שאתה יכול, אך אתה צריך להתחשב
בעובדה שגם הסביבה שבה את חי וגם אישתך, כולם גודלו על ידי
הגדרות הטוב והרע האלה. ביניהם הדבר ייתפס כרע...היי, מותק,
רוצה סיבוב עליי?" הוא אומר כשעוברת לידו כוסית שכמעט ולא
לובשת בגדים. "אז איך אני יכול לשנות את הטוב והרע האלה למה
שנוח לי? כי הרי לא יכול להיות שתמיד נמשיך לחיות לפי הגדרות
הטוב והרע האלה" שואל האיש. הוא מתעודד מעט לשם המחשבה שאולי
יש דרך בה יוכל לשנות את כל הדברים הרעים והמהנים לטובים.
"תראה, אני לא איזה גאון או משהו! תחשוב בעצמך. אני רק יודע
שזה מאוד קשה. החברה כולה מתבססת על שני ה"חוקים האלה" ויהיה
מאוד קשה לשנות להם את המסגרת." הוא מסביר ושורק לעוד בחורה
שעוברת לידו. "מי בעצם המציא את כל הטוב ורע האלה?" שואל האיש,
קצת את עצמו וקצת את אלוהים. "אמממ, בעיקרון את הקטע עם
הבגידות אני המצאתי. השאר אני לא ממש בטוח" עונה אלוהים לאחר
מחשבה קצרה. הוא מוציא קופסת סיגריות מכיסו, שולף סיגריה
ומדליק אותה בעזרת אצבעו. הוא שואף את עשן הסיגריה במרץ. האיש
משתעל. הפסיק לעשן לפני שלוש שנים לפי בקשת אישתו. "אבל רגע,
חשבתי שאתה כן בעד הקטע של הבגידות!" הוא מצליח להוציא משפט
בין שיעול לשיעול. "מפריע לך הסיגריה? אני אעשן לכיוון השני,"
אומר אלוהים ומסתובב, "בכל מקרה, זוכר את הקטע עם דוד המלך?
הג'ינג'י הזה? סתם שמוק... בכל מקרה, נכון הוא שכב עם בת-שבע
הנשואה? אז גם לי היה רומן איתה. אז עיצבן אותי שגם הוא שוכב
איתה ואמרתי לו שהוא לקח אישה נשואה וזה חטא או משהו כזה, לא
זוכר בדיוק. מאז הפכו את זה למן כלל גדול." אמר, ולאחר כמה
דקות של מחשבה הוסיף, "לא שמישהו בכלל מציית לזה..." הם עמדו
שם עוד דקות ספורות בדממה. אלוהים הלך רגע לקיוסק לקנות בקבוק
בירה וחזר.  הוא לגם מהבירה והציע לאיש. האיש סירב. הוא אחד
כזה שלא שותה מפה לפה. לפתע נשמעה צפירה של מכונית. "אלו! בוא!
אנחנו נוסעים לירושלים!" נשמעה קריאה. "וואלה, גבר, הייתי מת
להמשיך לדבר אבל קוראים לי! אז יאללה ביי אחי, ואל תעשה יותר
מדיי שטויות עם הטוב ורע האלה. אין לך מספיק כוח בשביל לשנות!"
אמר ורץ אל עבר המכונית,  פתח את הדלת, נכנס פנימה ונעלם. האיש
עמד עוד דקה ואז החל רץ לעבר העבודה. כשהגיע לעבודה הסביר את
איחורו וסיפר שפגש את אלוהים שהוא אחלה גבר, לאחר מכן אושפז
במוסד שלעברו הצביע כשפגש את אלוהים. כשבאה אישתו לבקר אותו
ראתה אותו מתנשק עם ורד והחלה להכות אותו וכך נגמרו היחסים שלו
איתה. אלוהים לעומת זאת ממשיך לבלות במועדונים ולהרוס לאנשים
את החיים.


מוסר השכל: אם אתה פוגש את אלוהים במקרה ליד הקיוסק, אל
תעצור לדבר איתו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/12/01 17:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנית גאזר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה