|
כשעת לפתוח עיניים מגיעה
דמותך שלך נוצרת בי
פנייך המחייכות
הצוחקות
עינייך המכשפות
המלטפות
איני יכול יותר לרצות
מצמוץ עיניים קטן
סגירת עיניי לישון
הכל זה את
ואת הכל
תמיד זה את
ואת תמיד
הכל זה את
ואת הכל...
2.11.2001 |
|
הלו רחל, מה את
בוכה? את יודעת
כמה משלמים
במסעדה צרפתית
בשביל אחד כזה
בצלחת?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.