|
עלים נושרים בסתו
ברוח
כמו מלים של שיר
אוהב
זהובים
שבירים
דואים לקרקע
לתוך שלולית
של גשם רך
והעולם זוהר תמיד
בברק השמש
והעלים הזהובים
מחממים לבינו
ואני
מכורבל בתוך מעיל
מטייל ברחוב רטוב
עם כיסים מלאים
נפוחים
בעלים של סתו זהוב
16.11.2001 |
|
|
לעזאזל!
איזה בן אלף אחד
קרא את אחד
הסיפורים שלי,
וכתב בביקורת
שלו שהוא מאוד
מלודרמטי!!!
איזה חוצפה!!!
הוא בכלל קרא את
הסיפור?!
תאמינו לי,
עברתי על הסיפור
הזה אלף פעם,
ואני לא מבין מה
לא דרמטי בו!!!
ץ סופית מטיח
האשמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.