|
עלים נושרים בסתו
ברוח
כמו מלים של שיר
אוהב
זהובים
שבירים
דואים לקרקע
לתוך שלולית
של גשם רך
והעולם זוהר תמיד
בברק השמש
והעלים הזהובים
מחממים לבינו
ואני
מכורבל בתוך מעיל
מטייל ברחוב רטוב
עם כיסים מלאים
נפוחים
בעלים של סתו זהוב
16.11.2001 |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.