|
לא כוכבים
לא ירח
לא בשמים
לא מאירים
לאן מובילות הדרכים
כניצנוצים דקים בתוך ראשי
כל חורף אני יודעת שהוא
עומד שם דקות ארוכות
עת אני סופרת רגעים
לפני השחר
בשעות הדומייה
או בכל מפלט אחר
וקולו לא נשמע
אלא כצללית עדינה
בתוך ערפל
כאן שם ובכל מקום
אנשים שותקים
לפני הזריחה
אולי הוא שם
אולי כלל לא קיים.
כל חורף מוצאות המחשבות
מפלט.
והאוויר כבר קר וצורב
שמיים שחורים
עוד מעט יירדו קצת גשמים
והוא יעמוד כצללית עדינה
מתוך ערפל. |
|
|
יש בטלוויזיה
סרט תיעודי על
סי היימן, לאן
הגענו? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.