יש לי פיצול או הרגשה מוזרה,
יש מישהו אחר כשאני מול המראה,
הילד שעומד מולי שמח, הוא צוחק ומתאמץ,
את הכאב הוא שוכח,

כשאני בוכה אז הוא צוחק,
ולפעמים אני צורח ואז הוא שותק,
וכשאני שואל אותו, למה ממני הוא הפוך,
הוא אומר שאני שורף ושהוא מרגיש חרוך,

איך זה שהוא תמיד בוגד בי בבגידה שלא הייתה,
ולמה הוא אף פעם לא תומך כי,
כשהרגשתי את האהבה הראשונה,

ואני יודע, אותי הוא שומע
הוא מתעלם ממני כשאני מולו
והשנאה היחידה היא ביני לבינו,

יש ילד שפגשתי,
הוא עומד מולי, הוא עמד במראה,
ואף פעם אותו לא אהבתי,
ואותו יותר לא אוהב, לפחות לא עכשיו.