היא לא היתה יפה וכולם טענו שהיא לא מוכשרת בכלום אז כדאי שכבר
תלך ותהיה זונה כי משהו יותר טוב לא יצא ממנה, אז היא פשטה את
בגדיה לכל נבחרת הספורט וכשהגיע תורו היא התחילה לבכות, כל
חייה חשקה בו, ועכשיו היא סוף סוף מקבלת אותו בצורה כזאת.
יומיים אחרי הם תפסו אותה בדרך הביתה ואיימו לספר אם היא לא
תבוא איתם, אחרי הפעם הזאת זה הפך לשגרה, לדבר מונוטוני, דבר
שהם הרגילו אותה אליו. את ביה"ס היא עזבה גם את העיר אבל הם
מצאו אותה ואמרו לה שאם היא תעשה עוד פעם תרגיל כזה זה לא יגמר
בטוב.
אז היא כתבה מכתב להורים וברחה. בעיתונים היה כתוב שמחפשים
אותה-היא ידעה כי היא התכסתה בהם כל הזמן, לא היה לה הרבה כסף,
וכשזה נגמר היתה חייבת להשיג עוד.
אז כל הנבואות מומשו והיא הלכה לבורסה. בפעם הראשונה היא ברחה
באמצע אבל אז הסרסור שלה הגיע ואיים לסלק אותה שוב לרחוב, זה
היה בדצמבר והתחיל להיות קר אז היא נעשתה מעין רובוט כזה בשביל
להמשיך לקבל כסף ולא להרגיש שום דבר.
אחרי שנתיים היה לה מספיק כסף והיא השלימה את כל הבגרויות,
אחרי שש שנים כבר היה לה תואר, אבל אף אד לא הסכים לקבל זונה
לעבודה. בפעם האחרונה שהיה לה לקוח הוא הציע לה נישואים  - היא
היתה צריכה לצאת מהעסק וזו הדרך היחידה (כך סיפרו לה) אז היא
הסכימה והלכה לגור בפנטאוז שלו ברמת אביב החדשה. הוא היה מפנק
אותה, חודשים אחרי היא גילתה שהוא בוגד בה אז התחילה לשתות,
בהתחלה רק כוסית ליום ואחרי קצת זמן הפך לשתיים- שלוש על הבוקר
ועוד אחת לסגור את היום, הוא לקח אותה לגמילה אבל שם התרגלה
לכדורים שנתנו לה, אמרו לה שהיא כבר בריאה נתנו לה ששני מרשמים
לכדורים ושילחו אותה לביתה. כשחזרה לפנטאוז גילתה שזה כבר לא
הבית שלה. היא הלכה לבית המרקחת  וקנתה את הכדורים ואז הלכה
לעשות את המעשה שתיעבה ביותר - חזרה לבורסה לפעם אחרונה ביקשה
מהלקוח בקבוק וודקה במקום כסף. הוא הביא לה את הבקבוק הכי
משובח שמצא היא לקחה אמרה להתראות וחזרה לגינה שלה.
הכל השתנה גם בגינה שלה והפינה החשוכה שלה היתה מוארת, היא בכל
זאת התישבה ופתחה את הבקבוק - הריחה את ניחוח האקונומיקה ושתתה
למותה.