האם זהו רק צורך בסיסי,
של נפש ורעותה.
לחפש אחד את השני,
ולהתרסק במוצאה.

האם אין הזיה אחרת,
ממציאת נפש תאומה.
האם נידונתי להתרסק בכל פעם,
עד לנפש הנכונה.

נפשי החצוייה
החוקרת את עצמה,
מנסה לבדוק מה לעזאזל,
ימשוך את התאומה.

אותה נפש חמקמקה,
מסתתרת תחת מעטה של אישה,
הממאנת להראות לי את עצמה.
כמו מוצפנת מבושה.

צאי מן ההמון,
הראי לי את עצמך.
מתוך כל אותן הנשים,
אשר בם אני מחפש.

למה את עדיין מתחבאת ?
הרי גיליתי את תחושותיי.
אוליי פשוט החלטת,
להעצים את תחושותיי.

כי יודעת את שכל שנייה העוברת,
שנפשי החצוייה מחכה לתאומה,
ואת מבוקשה לא מקבלת,
היא תיפול כחלל בקרב,
                                     שאת יוצרת.

המהומה נוצרת
                    ואת נוצרת את אהבתך . . .