אתינה וילי / מטוסים |
ברעש גדול,
מטוסים ומסוקים של צה"לנו,
וכולנו התחלנו לצהול.
כמו ילדים קטנים -
מרימים את הראש לעננים,
ובוהים.
ורק אני חשבתי עליך,
ונהיה לי עצוב.
ופתאום כל כך התגעגעתי אליך,
אתה - שבקרוב תטיס כאלה בעצמך,
וגם עליך יסתכלו מלמטה
ילדים קטנים
בהערצה.
19.11.01
ואני רוצה להוסיף ולומר שזה תיאור של מצב שהיה, וחלף. :)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|