יואב נכנס בחשש לחדר החשוך. הוא התחיל להזיע והטיפות טשטשו את
הראייה שלו. פתאום הוא התנגש בעמוד ואישה זקנה עזרה לו.
"בוא שב." היא אמרה.
יואב התיישב ליד שולחן קרוב והסתכל עליה במבוכה.
"אני לא מאמין שאני עושה את זה".
"עושה מה?"
"בא לכאן. נשאר בחדר הזה. אני לא ממש מאמין בשטויות האלו..."
"הס!" צעקה הזקנה "אל תאמר דברים כאלו על מה שאינך מבין! את כל
חיי הקדשתי למקצוע הזה ותאמין לי שאין אלו שטויות."
"סליחה, סליחה." הרגיע אותה יואב "מה אני אמור לעשות?"
"תתחיל בכך שתסביר לי למה באת לכאן." ענתה בקול מוזר הזקנה.
"טוב, יש בת בשכבה שלי שאני לא מפסיק לחשוב עליה. למרות שבחיים
שלי לא החלפתי איתה אפילו מילה אחת. רציתי לדעת מה, אם בכלל,
יקרה בינינו."
"ואיך קוראים לבת הזאת?" שאלה הזקנה.
"סיוון." ענה יואב לאחר מחשבה.
"ושמך?" שאלה בקול אדיש.
"יואב."
פתאום שלפה הזקנה כדור זהב ענקי. היא נגעה בו מספר פעמים
ואחר-כך שמה אותו בצד. היא הביטה ביואב מספר שניות.
"אני לא בטוחה שתרצה לשמוע את זה." אמרה הזקנה בדאגה.
"מה ס'תאומרת שאני לא ארצה לשמוע? בשביל זה אני משלם לך, לא?"
התרגז.
"אני באמת לא חושבת שאתה הולך לשמוע את מה שאתה רוצה לשמוע."
"מה? שלא יקרה בינינו משהו? כאילו שעכשיו קורה. מה את יכולה
לספר לי שלא ניחשתי כבר?"
הזקנה התבוננה בכעס ביואב ועיניה זהרו לפתע.
"טוב," אמרה בקרירות "יומיים אחרי שתצא מכאן, אתה תראה אותה.
אתה לא תוכל לשלוט עוד ביצרייך ותאנוס אותה. את תלך לבית
הסוהר, שם ירצחו אותך בגלל שתגנוב לאחד האסירים את משחת
השיניים."
יואב התבונן בה בספקנות וכעבור חמש שניות התפקע מצחוק.
הוא הוציא מכיסו שטר של חמישים שקלים, זרק אותו לעברה ויצא
מהחדר.

כעבור יומיים יואב הלך לעבר השירותים בביה"ס כשמשירותי הבנות
יצאה סיוון. הוא הסתכל עליה והחליט לדבר איתה. באיזשהו שלב
שניהם קלטו שהם דלוקים זה על זה ובלי לדבר אפילו, הם התנפלו זה
על זו בנשיקות. הם נכנסו לשירותי הבנים ונעלו את הדלתות.

כעבור חודשיים התברר שסיוון בהיריון. כשהוריה שמעו על זה הם
התפוצצו מכעס ודרשו לדעת איך זה קרה ומי האב. סיוון, שהייתה
מבולבלת, טענה שאנסו אותה. הוריה הכריחו אותה להגיד מי האנס
והיא סיפרה שזה היה יואב.

במשפט לא האמינו ליואב, כי לתביעה היה פסיכולוג שקטלג אותו
כ"שקרן כרוני" ו"ביישן פסיכוטי". כשהשופט קרא את גזר הדין, הוא
הסתכל על יואב במבט מלא שנאה וסיפר שיש לו בת בגילו שאפילו
לומדת איתו בבית הספר ושהוא פוחד לשלומה כשסוטים כמוהו
מסתובבים במסדרון. הוא גזר עליו מאסר של 15 שנה.

בלילה הראשון בכלא, יואב גילה שהוא שכח את משחת השיניים שלו.

יואב תירוש. "אם תאמין במרגרינה, המרגרינה תאמין בך."