קוראים לי אבי ואני עובד בחברה למחשבים. יש לי כלב, מזגן מפוצל
ודודה בקראון, ואני הדוגמה החיה לכך שהבורגנות חיה ובועטת.
הייתי פעמיים במקסיקו, פעם אחת בפריז ומאות פעמים בקראון. אצל
הדודה.
פעם אפילו שידרתי ברדיו. חבר שלי הקים תחנה פיראטית ושידרתי
אצלו מוזיקה לשעת לילה מאוחרת, כל יום בין חצות לשלוש בבוקר,
אל תחמיצו. לחבר הזה קוראים אריק והוא יושב עכשיו בכלא על סחר
בסמים.
למדתי כמו כולם בבית ספר והייתי כמו כולם בצבא. זיינתי פעם
ראשונה בגיל 16 והיה גרוע, ומאז זה גם לא חומר לסרט כחול.היו
לי שתי חברות רציניות ונפרדנו באופן טיפשי.אחת גרה היום
באמסטרדם והשניה גרה עוד עם הההורים בחיפה.
לכלב שלי קוראים רפי והוא כלב חכם להפליא. העובדה שהוא שורד
איתי כבר 11 שנה קצת מורידה מערכו, אבל בהתחשב בזה שהוא לא זז
מהשטיח שלו יותר מפעמים בשבוע- זה די נורמלי.
את רפי הבן כלבה אימצתי מצער בעלי חיים אחרי שראיתי מודעה שלהם
בעיתון. זה היה כשהייתי בן 21, ואת כל החודשים האחרונים שלי
בצבא הוא עשה איתי. כלב פז"מניק. פעם אפילו ניסיתי לתקוע לו
רב"ט, אבל הוא התנגד. הוא לא מאמין בדרגות, ואני מוכן להשבע
שהוא אפילו קרא לי פשיסט, אבל אף אחד בטח לא יאמין.
אני יוצא כרגע עם מישהי באופן בלתי מחייב, שזה אומר שאנחנו
יכולים גם להזדיין עם אנשים אחרים. והיא באמת עושה את זה. היא
אפילו מספרת לי, כאילו שהיא מצפה שאני אמחא כפיים על כל ביצוע
חדש ומפתיע שהיא חולקת איתי.
אני לא שוכב עם אחרות. מדי פעם אני מאונן, אבל רק כשממש רע לי,
וזה יוצא בערך כל יום שלישי. אבל אני לא בחור מקובע ואם זה
קורה נגיד ביום ראשון אז אני הולך על זה.
אני עובד בחברת מחשבים קטנה ולא משמעותית, מרוויח לא טוב וחי
בדירה שכורה. אני משלם חצי משכר הדירה, ומשכנע את עצמי שאת
החלק השני משלם רפי. נכון, רפי זה הכלב.
הייתי פעם אחת במעצר על שוטטות. זה היה ממש מפחיד, כי הייתי כל
הלילה בכלא עם טיפוס אחד כמו בסרטים- עם המון קעקועים ועם לא
פחות אלכוהול בדם. אמא שלי שיחררה אותי בערבות ולא דיברה איתי
אחר כך המון זמן. שעתיים.  עד היום אני מעריך את זה שהיא
הצליחה להחזיק כל כך הרבה זמן לפני הטלפון שבו היא ביקשה לדעת
"בדיוק מתי הפעם הבאה שאני מתכוון להיכנס לכלא ולכמה זמן זה
יהיה הפעם והאם לא איכפת לי שהיא לא יכולה להראות את הפרצוף
שלה ברחוב כי הבן שלה רוצח". לך תסביר לה מה זה שוטטות.
אבל על אמא שלי נדבר בהזדמנות אחרת.