"כמה זה כיפכף?", שאלתי את המוכר בקיוסק בפינה
"ארבע וחצי", הוא ענה
תביא אחד, שילמתי לו והוא אמר "תודה"
אל תודה לי, תודה לשיטה.

ובדרך הביתה עזרתי לזקנה לחצות במעבר
היה לנו רמזור אדום, אבל עם זקנות אני נזהר
היא הסתכלה בי במבט מוזר, אמרה "תודה"
אל תודי לי, תודי לשיטה.

אל תודי לי, תודי לשיטה
בתוך המכונה, אני רק איש תחזוקה
אז על לא דבר ואין בעד מה
אל תודי לי, תודי לשיטה.

וכשאני חוזר כל יום במדים לבית הורי
אמא מחבקת אותי ואומרת "תודה לאל שאתה חי"
אמא, אני ג'ובניק על בי"ת וגופיה
אז אל תודי לאל, תודי לשיטה.

ובבר מצוה שלי עליתי לתורה
וזכור לי במפורש שגם קראתי הפטרה
אחר כך בחגיגה אמרתי תודה
להוריי, למוריי, לחברים ולשיטה.

אז אל תודו לי, תודו לשיטה
בתוך בית הכנסת אני רק כיפה
אז על לא דבר ואין בעד מה
אל תודו לי, תודו לשיטה.

בטלפון התקשרו אליי ממכון סקרים
ושאלו על הרגלי היגיינה אישיים
כשרצו להודות לי בסיום החקירה
הפניתי אותם לתחת שלי- ולשיטה.

כי ככה זה העצבים בארץ הקטנה
ומספרים שגם עסקני מפא"י הגדולה
נהגו לחייך ולומר תמיד: תודה.
לא ברור למי. ויש אומרים שלשיטה.

אז אל תודה לי, תודה לשיטה
בתוך הרפת, אני רק פרה
אז על לא דבר, מווווו, ואין בעד מה
אל תודה לי. תודה לשיטה!

ואם עסקינן בענייני תודות
יש בפי מספר שאלות נוקבות:
אני שואל למי עלי להודות
על הכובע טמבל
על ה"יהיה בסדר"
על מרחבי הנגב
על רמת השרון
על ביטוח חיים
על הבג"ץ העליון
על הגזים בקולה
על הצהוב בביצה
על הביסקויט בקרמבו
ועל נשיא המדינה
מי אחראי לפלאי המדע?
מי נתן לנו את ערוץ האופנה?
מי הביא לעולם את החוט הדנטלי?
אני אגיד לכם מה שנראה לי:
זאת לא ההסתדרות ולא הממשלה
לא ביל גייטס ולא מבקר המדינה
גם לא לנגיד בנק ישראל יש לומר תודה
אל תודו להם, תודו לשיטה.

אז אל תודו לי, תודו לשיטה
בתוך שוק ההון, אני רק מניה
אז על לא דבר ואין בעד מה
אל תודו לי, תודו לשיטה.

לא, אל תודו לי, תודו לשיטה
בתוך המכונה, אני רק איש תחזוקה
אז על לא דבר ואין בעד מה
אל תודו לי, תודו לשיטה.