הוא זונה
כאילו
לא כמו כולן
זונה של רגשות
מאלה שעוברות מאחד לאחד
שופכות את הלב, מעמידות פנים שהצרות שלו מעניינות
מנתקות קשר
ומוצאות אחד אחר
בלילה
בלי שאף אחד יודע
בחושך
הוא שוכב, שם במיטה הזאת בצד
הוא
החושך
והדמעות
אחרי יש את הבחילה
את המועקה
את השנאה
את ההקאה
וההקלה
בין לבין
יש לו את הבקבוק מים
מים מוזרים כאלה, עם טעם מר
ואיך זה שהכל פתאום נראה טוב
הכל עבר
והוא
אפשר להגיד, אולי
איכשהו כזה
שמח ?
לא
או כן? אין בנאדם יותר מאושר ממנו
הוא לא מאושר
אתם יודעים , מתי שהוא מחייך כזה , ולא מרגיש כבד בחזה
ולא מרגיש את הכיווץ הזה בין האצבעות
זה שבא במקום לחנוק אותם
הוא בעצם מתכונן לאושר הזה שכבר יבוא
ללילה
לחושך
לדמעות
וכמה שהוא יותר מחכה
הוא יותר ישמח
עד הבוקר
שההצגה חוזרת
לפחות עד החושך הבא
המקום היחיד שיש בו תקווה
המקום היחיד שיש בו אותו
בלי כל המסביב
והוא שם
טובע בים
בים של חושך
בים שך דמעות
בים של אושר
והוא נרדם
והוא בורח
אומרים מהמציאות
אומרים מעצמו
אומרים
אומרים אומרים אומרים
שיסתמו
כי הוא כבר לא שומע
הוא מנותק
לגמרי כזה
שקוע
עמוק
מאוד
באושר |