הסבל נערם על כתף
לא זז כהוא זה
ימינה או שמאלה
רק נודד משמאל ללב,
וחוזר חלילה.
מה חבל שזה מתרחש דווקא
כשהשמים כחולים,
השמש מתרוממת,
מחממת אדמה פגועה.
נכון הסבל לעולם לא יהיה אאוט
כל עוד ישנם אנשים.
אבל אולי אפשר להניח אותו לקצת
ולהריח את הפרחים?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מספק עם הזיהום
הזה,
גלילי נייר
לבנים ורכים,
עכשיו !!"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.