ליידי בלוז / צמא |
באת אלי והלכת
כמו תמיד
זה דרכו של עולם
ואני עדיין צמאה
צימאון שלעולם לא נגמר.
לפני שבאת
לא ידעתי כמה אני רעבה
ועכשיו כשהלכת
אני כל כך ריקה.
בראש חולפת הגות
ומחשבות מגונות
ועכשיו אינני בטוחה יותר
אז אולי אל תבוא?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|