|
באת אלי והלכת
כמו תמיד
זה דרכו של עולם
ואני עדיין צמאה
צימאון שלעולם לא נגמר.
לפני שבאת
לא ידעתי כמה אני רעבה
ועכשיו כשהלכת
אני כל כך ריקה.
בראש חולפת הגות
ומחשבות מגונות
ועכשיו אינני בטוחה יותר
אז אולי אל תבוא?
|
|
|
זה שמאשר את
הסלוגנים הוא
איש טוב לב,
נדיב וישר
ומשכמו ומעלה,
אין כמותו תם
וחביב בכל הארץ,
ואך אהבה בליבו
כלפי כל ברואי
עולם
זוזו לסטרי,
סלוגניסט
אופטימיסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.