|
באת אלי והלכת
כמו תמיד
זה דרכו של עולם
ואני עדיין צמאה
צימאון שלעולם לא נגמר.
לפני שבאת
לא ידעתי כמה אני רעבה
ועכשיו כשהלכת
אני כל כך ריקה.
בראש חולפת הגות
ומחשבות מגונות
ועכשיו אינני בטוחה יותר
אז אולי אל תבוא?
|
|
|
"... ואז הכומר
נכנס ואומר:
תגידו לי, זה
בדיחה?"
<צחוק מוקלט>
הנזיר האלקטרוני
במובאה מספרו
האחרון: "אלף
סופים של בדיחות
שאף אחד לא מבין
ואחד" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.