|
באת אלי והלכת
כמו תמיד
זה דרכו של עולם
ואני עדיין צמאה
צימאון שלעולם לא נגמר.
לפני שבאת
לא ידעתי כמה אני רעבה
ועכשיו כשהלכת
אני כל כך ריקה.
בראש חולפת הגות
ומחשבות מגונות
ועכשיו אינני בטוחה יותר
אז אולי אל תבוא?
|
|
ביום ההולדת של
בנצי, בנצי קיבל
עט.
כל היום קשקש
בעט, ובלילה מת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.