זה קרה בבוקר שבת סגרירי
(איזה מין פתיח ישן ולא מקורי!)
אחמד המלצר את השולחנות ערך
צלחות, סכו"ם, סלטים וחמוס משובח
("משובח"- כך לפחות כתוב על השלט בחוץ
למעשה, בכמות ובאקלים מתאימים,
הוא יכול לגרום פיצוץ)
כי מה שלא כולם יודעים, וזה גורל אכזר -
בעל הבית החליט לחסוך - החומוס ממוחזר!
ואחמד המלצר, לא שמע ולא ידע
ולא יכל להזהיר אף לקוח שבא למסעדה
וכשהגיע צהריים, גם הגיעו אנשים
משפחות על טפיהן - גברים, ילדים, ונשים
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
- - - - - - - - - - - - - - - - -
פתחי הטבח הציץ החוצה בקהל הסועדים:
"במלחמה כמו במלחמה - הם נראים כמו חיילים במדים!"
נשק מאד לא קונבנציונלי - שישליק, קובה ופרגיות
ומה שנקרא פעם "ביולוגי" היום הוא "חומוס עם פטריות".
מכל העובדות הנ"ל, ניתן כבר להבין,
שבמסעדה הזו למושג "מנות קרב" יש משמעות שונה לחלוטין.
- - - - - - - - - - - - - - - -א-ז- - כ-מ-ו- -ש-א-מ-ר-נ-ו-
- - - - - - - - - - - - - -
"מסעדת אבו-ג'וחא", שבת בצהריים
מבול של הזמנות נחת לו בינתיים
מחיר של לפחות 100 שקל לסועד-
אבל פתחי? הוא רגוע- הכין הכל מבעוד מועד!

לדוגמה,
משפחת שמשון הצעירה, האב אמנון, האם רונית
הילדים: תום, פריאל והדר הצמחונית
התיישבו לסעוד ליבם בחומוס, פיתות וקבב
ולא חלמו שבהמשך הם יהיו חללי הקרב
ראשונה הגיעה השתייה - מים שחורים קופצים
(במונח "קולה" אנחנו בכוונה לא משתמשים)
ומייד - טרי ומעורר תאבון - חומוס בצלחת-
"אך מדוע הוא מבעבע ומלחש כיורה רותחת?"

"תטעם, זה על הכיפאק - המתכון החדש של הטחינה!"
"מה מתכון חדש?! זה מסריח כמו שתינה!!!"
כמעט נעלב, אחמד חשב לרגע ואז אמר:
"הטעם נפלא - גם אם הריח הריח מוזר."
דו-שיח דומה התנהל בכל שאר השולחנות
אבל כולם ניסו - ואכן - זה היה טעים מאד!!!
פיסות גדולות של פיתה נטבלו בצלחות,
ואחמד כמעט התמוטט תחת עומס ההזמנות
כשלפתע - אחד הלקוחות קם ועמד
ובקול רם וברור (ועם פיתה ביד),
הודיע: "שנים אני מסקר מסעדות לעיתון המקומי
וכבר מזמן לא אכלתי משהו שהוא כה לטעמי!
המסעדה הזו תזכה במדורי לשבחים רבים, באמת!"
אמר את שאמר - נפל, גסס, ומת.
מייד קמה המולה: מה קרה? מה אירע? מה גרם לאסון?"
פתחי ניגש, בדק וקבע: "המסכן בלע עצם של קרפיון."
הכל נרגעו ושבו לאכול-
וכעבור כמה דקות כבר שכחו מהכל
אבל כמכת ברק בא אז הקורבן השני
שהפך במהירות מאדם לגוש בשר שמנוני
פתחי שהבחין במתרחש ניגש במהירות
ולפני שמישהו הבין הוא לקח סכין ובזהירות
חילק את ה"שווארמה" חינם לסועדים
"על חשבון הבית, שלא תצאו מאוכזבים!"
אז הייתה שמחה גדולה - ממש יצאו בריקודים
"איזו מסעדה! אילו אנשים טובים!"
ורק אדון אחד שהתעורר בו החשד
קם והתגנב בכל המהומה למטבח בדד
ושם ראה את פתחי, ואולי פה זה המקום להגיד,
נותן לשתייה המוגזת אספקט של ציאניד
(לא שחס וחלילה הוא עשה זאת בכוונה-
פשוט שמרו שם ספרייט מלפני 30 שנה)

בבהלה,
רץ האדון חזרה להזהיר את שאר הסועדים, ולהם אמר כך:
"רבותיי! נתגלה לי, ש"שתייה קלה" ו"מים כבדים" פה- הם היינו
הך!
המטבח כולו קורן, ולא מניקיון-
וצר לי מאד, אבל זה ממש ביזיון!
האוכל פה טפל, והלכלוך בכל פינה אורח
אני לא יודע מה אתכם - אני מפה בורח!"
ואכן עשה האדון בשכל ומשם הלך, אך מיותר להזכיר,
שככל הנוגע לשאר הלקוחות - הוא כמו דיבר אל הקיר
ולכן בין אוכל לשתייה, בעוד הם נהנים-
אחד אחד נפלו הם ארצה ומתו כמו זבובים
כשהגיעו ניידות מגן דוד לא נותר מה לעשות
מלבד אולי להביא את "חסד של אמת" כדי לפנות
(את השולחנות, מה חשבתם? הרי הלקוחות עצמם,
לא היו במצב צבירה סביר, כזה שבו ניתן לפנותם)
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
- - - - - - - - - - - - - - -
ואז,
הארץ געשה ורעשה, קמה צעקה בעיתונות
ומשרד הבריאות מיהר להכחיש- "ללא ספק מדובר בטעות!"
אך כשצילומי הזוועה נגלו לציבור, הוא לא נותר שותק-
וכרגיל הכעס על מי? על רפי גינת מ"כלבוטק"
"מדוע לא התרעת מראש מפני המפגע?
60 נשמות טהורות עכשיו יושבות על מצפונך!"
אך מר גינת לא התרגש, ומיד שלף מאמתחתו
קלטת וידאו ארכאית, ובה רואים אותו
מזהיר במפורש את הקהל התמים, כי מתוך כמה מסעדות
גם את האוכל שם בדקו - אך ללא תוצאות מעודדות.
והחיידקים שגילו חיבה יתירה למאכלים מזרחיים
נתפרסמו ובין לילה נהיו לכוכבים!
(כן, אז לא היה עוד "דן שילון" ותקשורת שתרדוף אחריך
אם לא היית סטרפטוקוק - אף אחד לא היה שם עליך)
ובסוף התוכנית, נשמע רפי גינת מסכם את הכתבה
כתרומתו הצנועה למען האנשים חסרי ההשכלה הרחבה-
כי כלי לא להבין את המשפט הבא צריך להיות מטומטם:
"החומוס הנו פסול - ואינו ראוי למאכל אדם!"