מוקדש לכל אותם האנשים שעומדים על הקצה


זה לא קל.
חשבנו שזהו ונגמר
חשבנו שיש עוד טעם למחר.
הראש סחב קדימה
ונתקע חזק בקיר.
הוא לא היה מוכן.

זה לא זה.
לפעמים האמת בורחת
מבין האצבעות.
לא נותנת לנו לראות
את מה שיש כאן,
את מה ששלנו.

זה לא אנחנו.
מי אמר שהכל יהיה מושלם?
הציפייה הלא נכונה,
למדנו דרך טעויות.
הכרנו דרכים אחרות,
דרכים קשות, דרכים רעות.

זה לא נגמר.
הרבה עוד לפנינו
ואנחנו עוד לא יודעים.
כדאי שנלמד פעם אחת ולתמיד
לאסוף כוחות
ולא להישבר.

זה לא קל.
ולעולם לא נהיה אופטימיים.
בכל דבר נכניס ציניות,
נבריח מהצד קצת רחמים
ואולי גם רשעות
ונקבל אותנו.

אז למה אנחנו מצפים?